Archaeological World in Roman & Greek period

קומראן

קומראן - מרכז מגורים ולימודים של אנשיה של כת מגילות ים המלח, הם האיסיים. הכת הזו פעלה באיזור מדבר יהודה וים המלח מסוף התקופה החשמונאית ועד למרד הגדול נגד הרומאים.
הגן הלאומי קומראן נמצא מצפון-מערב לים המלח, ממערב לכביש קליה- סדום. בקומראן ישבו יהודים עוד לפני בואם של אנשי הכת. הישוב במקום נוסד בתקופת מלכי יהודה, במאה ה-8 לפנה"ס. אנשי הכת הגיעו למקום רק בתקופה החשמונאית, בימיו של יוחנן הורקנוס הראשון, או בימיו של אלכסנדר ינאי, בסוף המאה ה-2 לפנה"ס. בשנת 31 לפנה"ס, בימי המלך הורדוס, אירעה במקום רעידת אדמה קשה, שהרסה את הישוב. התושבים נאלצו לעזוב את קומראן, אך שבו ובנוה מחדש בימי הורדוס אכילאוס, בנו של הורדוס (4 לפנה"ס - 6 לספירה). בעת המרד הגדול בימי הבית השני, נכבשה קומראן בידי הרומאים (68 לספירה) ותושביה נטשוה. בימי מרד בר-כוכבא (132-135 לספירה), ישב במקום חיל מצב רומאי ואחר כך נעזב המקום סופית ונשכח. רק בשנת 1947 החל החיפוש אחר מרכזם של אנשי הכת והסיבה לכך - באותה שנה גילו רועים בדואים באחת המערות שבע מגילות. החפירות החלו בשנת 1951 על-ידי משלחת צרפתית, בראשות האב ר. דה-וו. החפירות נמשכו עד 1956 ובהן נתגלו מגילות נוספות ונחשפו מבנים קדומים. כל המימצאים האלה אישרו שקומראן היתה אכן מרכזם של האיסיים. המגילות כוללות ספרים מהתנ"ך, "ספרים חיצוניים" וספרי הכת. חלקן של המגילות מוצג בהיכל הספר, במוזיאון ישראל בירושלים.
החפירות העלו, שהישוב היה בנוי כך, שיוכל לספק את כל צרכיהם של אנשי הכת. הם חיו במקום חיי שיתוף וסיגוף, תוך הקפדה רבה על מנהגי טבילה וטהרה. הישוב הכיל חדרים לאסיפות, חדר אוכל מרכזי, בו נערכו סעודות טכסיות וכן מטבח, מקוואות מים, מכבסה, מגדל שמירה, בתי מלאכה לכלי חרס ואורווה. אנשי הכת השתמשו למגורים גם בסוכות ובאוהלים. כאן גם היה בית הקברות המרכזי של אנשי הכת מהאיזור כולו.
חשיבות מיוחדת יש לייחס לשולחנות הכתיבה ולקסתות הדיו, שנתגלו בחדר הכתיבה, בהם כתבו סופרי הכת, כנראה, רבות מהמגילות שנמצאו גנוזות במערות שמסביב. ואכן מבט אל המצוקים הסמוכים מגלה מספר מערות בקירותיהם התלולים. המערות שימשו למגורים וכמקום מחבוא לספריית הכת בזמן חירום, בגלל הגישה הקשה אליהן.

מקוואות