Archaeological World in Roman & Greek period

פארק תמנע

כריית הנחושת בתמנע החלה לפני למעלה מ-6000 שנה, בשלהי האלף החמישי לפנה"ס. כאן נמצא המכרה הקדום ביותר בעולם והוא שייך לתקופה בה למד האדם לראשונה להפיק נחושת. מכאן גם החלה המהפכה הטכנולוגית בתולדות האנושות בשימוש במתכת בחיי היום יום. במאות ה-י"ב-י"ד לפנה"ס, הקימו משלחות מצריות, בנוף עוצר נשימה, מפעל אדיר לכריית והפקת נחושת (מימי פרעה סתי הראשון ועד לפרעה רעמסס החמישי). שותפים לפעילות המצרית היו תושבי ערב הצפונית, הקינים-מדיינים. ככרות הנחושת הועברו על-ידי המצרים הקדמונים על גבי חמורים לנמל הטבעי היחיד במפרץ אילה, המצוי באי האלמוגים - ג'זירת פרעון.
להשערת החוקרים, אי זה הינו כנראה גם הנמל הקדום ששופץ ונבנה על-ידי שלמה המלך ב"עציון גבר אשר את אילות על שפת ים סוף בארץ אדום" (מלכים א'). במאות ה-א'-ב' לספירה, חודשה הכרייה במקום על-ידי הרומאים ולאחר הכיבוש הערבי על-ידי הערבים.
פארק תמנע (כ-25) ק"מ צפונית לאילת) נמצא במרכזו של העמק האדום, בשולי הערבה ובשטח המועצה האזורית חבל אילות.
הפארק משתרע על שטח של כ-60 קילומטרים רבועים, צורתו פרסה. פארק תמנע פותח בפני המבקרים "חלון גיאולוגי" יוצא דופן ובו נחשפות תצורות סלע מרהיבות עין; מצד אחד הגרניט חדת הקצוות בהר תמנע ומולה הקווים הרכים של מצוקי אבן החול הלבנה והאדומה העוטרים את הפארק. הנוף עוצר הנשימה של עצי השיטים וצמחיית המדבר, עדרי הצבאים המשוטטים והיעלים הנשקפים למבקר מעל המצוקים.

מחנה הפקת הנחושת

7000 שנה של כריית נחושת בתמנע- הטכנולוגיה של מכרות הנחושת בתמנע התפתחה בשלושה שלבים עיקריים:לקראת סוף תקופת האבן, באלף השישי לפנה"ס, התחילו בליקוט של תרכיזי עפרות מעל פני השטח וגם חפרו בורות בחיפוש אחרי עפרות נחושת ("כרייה בבורות").
בתקופה הכלקוליתית הקדומה, באלף החמישי לפנה"ס, חדרו הכורים בעקבות תרכיזי עפרות למעמקי הסלע. באמצעות פטישי אבן כבדים פתחו פתחים גסים אל ריכוזי נחושת עשירים, בעומק של 3 עד 5 מ', ומשם כרו את העפרות במחילות כרייה נרחבות.
כך התהוו המכרות התת-קרקעיים הקדומים ביותר בעולם העתיק.
מהמאה ה-14 ועד למאה ה-12 לפנה"ס, בתקופת הממלכה החדשה, הגיעו לבקעת תמנע משלחות כורים של פרעוני מצרים ופיתחו תעשיית נחושת ענקית. שיטת הכרייה היתה מתוחכמת מאוד, מבוססת על מערכות סדירות ונרחבות של פירים ומחילות. מערכות הכרייה הגיעו עד לעומק של 40 מ', מהן במפלסים אחדים, קשורות זו לזו בפירים פנימיים. יחד עם המצרים עבדו במכרות מומחים שבאו לתמנע מארץ מדיין (כנראה "גויי הים") ופועלים מהר הנגב.

מחנה התכה

מחנה התכה קדום מתקופת הפעילות המצרית (מאות 12-13 לפנה"ס), בו בוצע עיבוד ראשוני של עופרת הנחושת הגולמית והתכתה לכיכרות של נחושת מתכתית. מקור העופרות היה במכרה לרגלי מצוקי הבקעה.

תנור ובור להתכת הנחושת

התנור מהתקופה הרעמססית (מאות 12-13 לפנה"ס), תהליך ההתכה נמשך 10-12 שעות והפיק 5 ק"ג נחושת מתכתית.

הפטריה

נהפטריה (אבן חול אדומה) נוצרה ע"י סחף של רוח ומים.

מקדש

מקדש מקומי למנחות ולקורבנות ששירת את העובדים במחנה ההתכה. כולל שולחנות, אגן לנסך וכמה מצבות עומדות. בין הממצאים היו עצמות של בע"ח, פירות, כלי חרס וכלי אבן.

ציור סלע - מנורה יהודית

מנורה בעלת שבעה קנים, שופר ומחתה, מבית כנסת מאולתר סמוך למכרה רומאי ענק בהרי אילת (ואדי אום-סידרה). הכתובת הרומית "ניצחון לקיסר", החרוטה חלקית מעל המנורה היהודית, היא עדות ל'מלחמת תרבות' בין הרומאים ליהודים שהתנהלה גם באזור נידח זה.

ציור סלע - מנחות לאלה חתחור

פרעה רעמסס השלישי מגיש מנחות לאלה המצרית חתחור. הציור חרוט על המצוק שמעל למקדש תמנע ונושא את כתובת ההקדשה "לבואו של המשרת המלכותי רעמססאמפרה", שעמד בראש תעשיית הנחושת המצרית בבקעת תמנע.

ציור סלע - אוניית סוחר במעגן

אוניית סוחר במעגן, סירת משוטים מתקרבת אליה ושיירת גמלים עמוסים בדרך מהנמל, מאזור 'אי האלמוגים', הנמל העתיק במפרץ אילת. האלף הראשון לפנה"ס.

פיר כרייה

פיר כרייה מתקופת הממלכה המצרית החדשה. הגומחות בדפנות הפיר שימשו לירידה של הכורים למחילות כרייה תת-קרקעיות. הפיר ניזוק ברעידת אדמה שגרמה למפולת של חלק מהגבעה.

ציור סלע - המרכבות

ציור זה (חלק מציור עם מאות פריטים- הגדול בתמנע) חרוט בסלע במכשיר חד וקווים רבים היו צבועים באדום ובאפור בהיר.
טכנולוגיה זו של חריטת סלע ומילוי החריטה בצבע ידועה באזורנו רק ממצרים העתיקה. בשני צידי הציור מופיעות מרכבות רתומות לשוורים ועליהן ניצבים חיילים מצריים נושאי גרזני-קרב אופייניים לימי הממלכה המצרית החדשה.
לחיילים גם חרב קצרה ומגן עגול והם לובשים אזור חלציים מקופל מלפנים לסינור משופד, כנהוג בתקופה זו במצרים.
במרכז הציור תמונה של צייד.

ציור סלע - אישה כורעת ללדת במדבר

אישה כורעת ללדת בדרכי הנשים הבדוויות, הפה הפעור מבטא את צירי הלידה. האלף הראשון לספירה.

ציור סלע - ציד באלף השלישי לפנה"ס

ציד יעלים בעזרת כלבי סלוקי מדבריים בהרי הנגב, באלף השלישי לפנה"ס.

עמודי שלמה

עמודים אלה הינם תוצאה של בליה טבעית האופיינית לאבן החול האדומה: לחות החודרת לסדקים גורמת להתפוררות הסלע, בשל הקרום החיצוני של הסלע העמיד יותר לבליה מתפתח נוף של חללים גבוהים וביניהם "העמודים".

מקדש האלה ח'תחור

מבנה רבוע עם דביר ושלוש גומחות חצובות בסלע אבן החול. נחפר בשנים 1969-1984 ע"י בנו רוטנברג. נתגלו בו מצבות אבן, שולחנות למנחות,אגנים לנסכים,צלמים של כמה אלים ויותר מ- 11,000 מנחות מסוגים שונים (צלמיות נחושת, אבן וטין, כלי חרס מצריים, צפון-מערביים ונגביים, חפצים שונים מנחושת, ברזל, זהב, עופרת וכו'...
לידם נתגלו עצמות רבות של בעלי-חיים ודגים שנאכלו במהלך הפולחן (זבחים). בין הצלמים של שלושה אלים מצריים בלטו בכמותם אלה של האלה ח'תחור (אלת המרחקים,המכרות והאבן הכחולה של סיני). בין המנחות בלטו כ-30 חפצים עם שמות של תשעה מלכי מצריים, כולם מן המאות 12-13 לפנה"ס.

חזרה לאינדקס ישראל