טבריה נוסדה כבירה בממלכתו של הורדוס אנטיפס בסביבות שנת 20 לספירה - לכבודו של הקיסר הרומי טיבריוס.
טבריה
העיר הרומית השתרעה מדרום לטבריה באיזור בית הכנסת העתיק ועד לגן הארכיאולוגי מתחת להר ברניקי.
העיר היתה מקום מושבה האחרון של הסנהדרין, ונחשבה לאחת מארבע ערי הקודש היהודיות בארץ-ישראל.
לדברי יוסף בן מתתיהו היה מקומה של העיר "בסמוך לחלקיו המשובחים ביותר
של הגליל". בעיר נחשפו עד-כה שערי העיר,בזיליקה, מרחצאות, נמל ומבני מגורים.