גן לאומי חמת טבריה

30 תמונות     2 דקות וידאו

חמת טבריה

חמת טבריה - עיר שהיתה מיושבת בתקופות הרומית, הביזאנטית והאומיית. באתר נחשפו חורבות של בתי-כנסת יהודיים, שחלקם שוחזר. גן לאומי זה נמצא סמוך לחמי טבריה, בצד הכביש היוצא את טבריה דרומה. במקום נובעים 17 מעיינות חמים.
חמת נודעה כאיזור של מעיינות חמים למרפא, עוד לפני כיבוש הארץ על-ידי יהושע. בעת ההתנחלות של שבטי ישראל היתה חמת הדרומית מבין ערי המבצר של שבט נפתלי, לחופה המערבי של הכנרת. כשנוסדה טבריה על-ידי הורדוס אנטיפס, בשנת 20 לספירה, היתה חמת מפורסמת כעיר נופש.
הרומאים הקימו בה מרחצאות משוכללים, שמשכו נופשים מכל רחבי האימפריה. גם במאות ה18- וה19- ניבנו מרחצאות בחמת.
כשאנשי "גדוד העבודה" סללו את הכביש טבריה-צמח, בשנים 1921-1920, הם גילו את שרידי האתר. בשנת 1921 חפר נחום סלושץ בצפון האתר וגילה בית-כנסת קטן מהמאות 5-3 לספירה. כעבור 40 שנה נתגלו - במרחק של כמה מאות מטרים דרומה - שרידים של בתי-כנסת נוספים. בשנים 1963-1961 נערכו באתר חפירות בניהולו של מ. דותן, מטעם אגף העתיקות. בחלק הדרומי של העיר נחשפו בתי-כנסת שניבנו זה על גבי זה, הראשון כנראה במאה ה1- לספירה והאחרון במאה ה8-. רצפת הפסיפס הנראית כיום באתר שייכת לבית-הכנסת של סוורוס, שהוקם במאה ה4- ונהרס במאה ה5- לספירה. סוורוס נמנה עם מייסדיו של בית-כנסת זה והיה מקורב לנשיאי הסנהדרין בטבריה. קירותיו של בית-הכנסת עוטרו בתמשיחים ובפסיפס מפואר, שברצפתו שובצו שלוש כתובות הקדשה ביוונית, כתובת אחת בארמית ומילים עבריות ששולבו בגלגל המזלות, חלקן משובש.
בחלק העליון של הפסיפס שבאולם התווך מתואר ארון קודש ומצידיו מנורות בעלות שבעה קנים, וכן ארבעת המינים, שופר ועוד. בגלגל המזלות שמתחתיו מתוארת דמותו של הליוס אל השמש הנוהג במרכבה. כל זה מעיד על ההשפעה ההלניסטית על המעצבים של בתי-הכנסת האלה. לבית-הכנסת נספחו חצר, שהיו בה בית-מדרש, בית-אורחים ושורת חנויות לאורך הרחוב. בקצה הדרומי של איזור החפירות נחשף קטע מחומת העיר העתיקה, על שערה ושני מגדליה. כן נחשף רחוב המוביל מהשער אל העיר. מימצאים אלה הם מתקופת התלמוד.

הפסיפסים







האתר














חזרה לאינדקס ישראל