סוסיתא

190 תמונות     3 דקות וידאו

ההר השטוח, הנישא מעל עין-גב וים כנרת, והמופרד מרמת הגולן באוכף עמוק, הוא מקום שמתבקש להקים בו יישוב, שכן הוא נהנה מהגנה טבעית.
בתקופה ההלניסטית נוסדה כאן עיר בשם היפוס, שאינו אלא תרגומו ליוונית של השם הארמי סוסיתא; ואמנם, על-גבי המטבעות שטבעה העיר מופיע תמיד הסוס, סמלה של העיר. מן העיר הקדומה נותרו שרידים מעטים בלבד. לפי המקורות ההיסטוריים שבידינו הייתה העיר מיושבת רוב הזמן נוכרים, גם כאשר היו רוב יישובי הסביבה, כגון טבריה שמעברה של הכנרת, יהודיים על-פי אוכלוסייתם.

סוסיתא



מאז ראשית הנוכחות הרומית בארץ-ישראל, בימיו של פומפיוס (המאה הא' לפנה"ס), הייתה העיר חברה ב'דקפוליס' (היא ברית 'עשר הערים' הרומיות של עבר-הירדן המזרחי). ככל הנראה, אז גם עוצבה תוכניתה. העיר הייתה מבוצרת בחומה ומגדלים; רחוב מרכזי חצה אותה ממערב למזרח, ורחובות משניים הסתעפו ממנו בניצב. בשטחים שבין הרחובות היו גושי מבנים. מבין מבני הציבור זוהה הנימפאון, שהוא מעין מזרקה ורהט שזורמים בהם מים. ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן את המים היו חייבים להזרים לעיר באמצעות אמת-מים ולהעלותם אליה בעזרת צינור-לחץ (סיפון).
בתקופה הביזנטית נרשם הפרק המפואר האחרון בתולדותיה של סוסיתא. אז נבנו בה לא פחות מארבע כנסיות. שרידיהן של אלה נתגלו בשטח. ליד הגדולה שבהן נחשף גם בית טבילה גדול.
המתבונן אל הכנסייה הגדולה מלמעלה, רואה לפניו תופעה מעניינת: טורי עמודיה נפולים כולם לכיוון אחד, כאילו יד נעלמה הפילה אותם במכה אחת. ואמנם, זוהי עדות לרעידת אדמה חזקה, שהתרחשה בשלהי התקופה הביזנטית או בראשית התקופה הערבית הקדומה וסתמה את הגולל על העיר.

שער העיר



הכנסיות והרחבות













בית מרחץ





חזרה לאינדקס ישראל