כפר שוני

27 תמונות     1.30 דקות וידאו

למרגלות הקצה הדרומי של הר הכרמל, באחד מיובליו של נחל תנינים, מפכים מעיינות אחדים. מים אלה הזינו בתקופה הרומית, באמצעות אמות-מים, את תושביה של קיסריה, הכרך הרומי הסמוך. כבר בעבר שיערו חוקרים, שהמבנה העות'מאני דמוי המצד מצפין בתוכו שרידים של תיאטרון רומי קטן. ואכן, החפירות הארכיאולוגיות הנערכות כאן בשנים האחרונות חשפו חלקים גדולים של מבנה התיאטרון. בעיקר נחשפו חלק ממערכת המושבים ומן ה'אורכסטרה' (המשטח המרוצף בתחתית המבנה) ואלה הוכיחו שההשערה היתה נכונה. על-פי ממצאי החפירות נראה, שהתיאטרון נבנה בשלהי המאה הב' או בראשית המאה הג' לספירה. אך מה לתיאטרון רומי במקום שכזה? ובכן, בתקופה הרומית נבנו תיאטראות לא רק להצגת מחזות דרמטיים רגילים. שוני, שנקראה באותם ימים מיאמאס, היתה מקום פולחן ונהגו לערוך בה חגיגות מים; בשביל הטקסים הקשורים לחגיגות אלה נבנה התיאטרון. פסל של אל הרפואה היווני אסקלפיוס שנמצא במקום מעיד שהתקיים כאן פולחנו של אל זה, אשר ההיטהרות באמצעות הזיית מים, כסגולה לרפואה, הייתה אחד מסממניו.
בשלהי המאה הה' לספירה נהרס המקום ואחר כך שוקם באופן חלקי. בשלהי התקופה הביזנטית שוב לא שימש לייעודו המקורי. בחדרים ובחצרות שסביב התיאטרון הותקנו בתי-בד והמבנה שימש להפקת שמן.
רק בתקופה העות'מאנית שולבו השרידים הקדומים במבנה ששימש ח'אן (מלון אורחים) ובית אחוזה, מבנה שהעניק למקום מראה של מצודה.











חזרה לאינדקס ישראל