שבטה

87 תמונות     3.40 דקות וידאו

המביט אל חורבותיה של שבטה ממעוף הציפור מופתע לגלות בלב הנגב של שרידיה של עיר שלמה, שמתאר סמטאותיה ובתיה נשתמר היטב. לפני זמנה של העיר הניכרת לעין היה במקום יישוב נבטי, אבל ממנו לא נותר דבר הנראה לעין. רק מעט פרטי אדריכלות מעוטרים, ובעיקר שברים של כלי-חרס נבטיים אופייניים, מעידים שחלקו הקדום של האתר שכן בעברה הדרומי. אפשר שתושביה הראשונים של העיר שהם שהתקינו לראשונה את בריכת האגירה הגדולה למים המצויה בלבה של העיר, בריכה אליה זרמו מי הגשמים המעטים שניגרו על-פני הקרקע בסמטאות.



המראה הנגלה לעינינו הוא זה של העיר מפרק הזמן שבו כבר חדלה להתקיים, בשלהי התקופה הביזנטית. בתקופה זו, שבה הגיע מספר התושבים בארץ לשיא, פנו אנשים שלא מצאו מקום מחיה בצפון הארץ, והתיישבו גם במדבר. נראה, שהעיר התפתחה בהדרגה; מבניה מוקמו ללא תכנון מוקדם עד שנוצר המערך המפותל של סמטאותיה. שבטה מעולם לא הוקפה חומה ורק בתיה החיצוניים שימשו לה מגן כלשהו.
עם ראשית התקופה הביזנטית (המאה הד' לספירה) הגיעה הנצרות גם לערי הנגב. תושבים בעלי אמונות פגאניות, ובכלל זה אלה ממוצא נבטי, התנצרו בהמוניהם. האמונה הנוצרית שאימצו להם תושביה של שבטה בתקופה הביזנטית ניכרת היטב בשלוש הכנסיות שנבנו ברבעיה השונים של העיר. גדולה במיוחד היא הכנסייה הצפונית.
למרות האופי העירוני של היישוב, עסקו תושביו בעיקר בחקלאות. גתות מצויות בעיר ובסמוך לה, אך מרשימים במיוחד הם שרידים של חקלאות קדומה שבהם משופע חבל הארץ הסמוך לעיר. בין אלה התגלו מערכות מסודרות של קירות לסכירת ואדיות ולהפניית מי הנגר העילי לשדות. בימינו נעשו סמוך לשבטה הקדומה ניסיונות מוצלחים לשחזור החקלאות הקדומה.















חזרה לאינדקס ישראל