מונפור

87 תמונות     2.45 דקות וידאו

על שלוחת-הר צרה, במערבו של הגליל העליון, מעל נחל כזיב, שוכן מבצר צלבני ציורי. הוא ממוקם הרחק מכל דרך ראשית, נקודת תצפית אסטרטגית או קו גבול. בתקופת קיומו הראשונה, במאה הי"ב, שימש המבצר להגנה על הנחלאות החקלאיות הסמוכות, שאדוניהן ישב ב'מבצר המלך' שבמעיליא.
כיאה למבצר, נבחר מקומו בקפידה. מדרונות תלולים הגנו עליו מדרום ומצפון. לצד מערב, המדרון תלול פחות. את הגישה הנוחה יותר מצד מזרח ניתקו בוני המצודה באמצעות חציבת חפיר עמוק.

מונפור



המצודה נפלה בידי צלאח א-דין בשנת 1187, לאחר ניצחונו הגדול בקרני חטין. אבל הצלבנים שבו, וחזרו וכבשו את המקום כעבור זמן-מה. בסופו של דבר נמכר המקום והיה לנחלתו של המסדר הגרמני הטבטוני. שמו של המבצר 'מונפור' מציין את מעלותיו הצבאיות: פירוש השם הצרפתי 'ההר החזק'. גם הגרמנים כינוהו בשם בעל משמעות דומה: 'שטרקנברג'. כאן הקימו את מפקדתם לאחר שעזבו את עכו והם העבירו לכאן למשמרת גם את אוצרותיהם ואת ארכיונם. למטרה זו היה בריחוק היחסי שממנו נהנה המבצר משום יתרון. כדי לחזק את המקום בנו הטבטונים, במהלך המאה הי"ג, את המבצר בצורה הנראית כיום בשטח.
בשנת 1266 שמו הממלוכים מצור על המבצר, אך לא עלה בידם לכובשו. בזמן המצור השני, חמש שנים מאוחר יותר, לאחר שנפרץ חלק מן הביצור הקדומני, הסכימו אבירי המקום לנטוש אותו ללא קרב. ברשותו של המצביא הממלוכי ביברס הם נטלו את הונם וארכיונם וחזרו לעכו.













חזרה לאינדקס ישראל