מרות

62 תמונות     2 דקות וידאו

בשוליו המזרחיים של הגליל העליון, קרוב לעיירה חצור, מצויה העיירה היהודית העתיקה מרות. בשנים האחרונות נחשפו בה, בחפירה, אחדים ממבני הציבור שלה. בשלהי המאה הד', או ראשית המאה הה', הוקם כאן בית כנסת, במתכונת שהיתה נהוגה אז בבניית בתי כנסת בגליל, דהיינו, מבנה מלבני, שחזיתו על שלושת פתחיה פונה דרומה, לעבר ירושלים. שרידים של ארונות קודש, בין שלושת הפתחים, נמצאו גם כן. אחד הממצאים יוצאי הדופן במבנה היא רצפת הפסיפס, שבה מתואר דוד המלך, בדמות חייל רומאי צעיר, כשהוא בוחן את שריונו הגדול והכבד של גולית הפלשתי. הכתובת שנוספה, 'יודן בר שמעון מני' מזכירה, אולי, את מי שנידב את הפסיפס.

מרות



המתכונת הזאת של בניית בית הכנסת, שבו ארון הקודש משולב בקיר שבו מצויים הפתחים, עוררה כנראה קושי והביאה לכך שמאוחר יותר, במאה הז' לספירה, שונתה כל התפיסה האדריכלית. לפיכך, בשלב הבא של הבניין נקבעו הפתחים בצד הנגדי, ארון הקודש נותר צמוד בקיר הפונה לירושלים, ושוב לא התפללו הכול אל עבר הפתח. האזור שמדרום למבנה, שהיה בעבר חצר המבוא, נמצא כעת בירכתיים ומשום כך השתמשו בו כדי לבנות כאן מבנה נוסף, ובו אולם רובע עם ספסלי אבן לאורך קירותיו, ששימש, לדעת החופרים, בית מדרש. מבנה זה עוטר, כמו בית הכנסת, בפסוקים מן המקרא. הברכה 'ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך' (דברים כ"ח 6) נחקקה על משקוף אבן גדל-מידות שהיה קבוע בכניסה למבנה, ואילו ברצפת הפסיפס נקבעה הכתובת 'זאב וטלה ירעו יחדיו' (ישעיהו ס"ה 25).











חזרה לאינדקס ישראל