Archaeological World in Roman & Greek period

תל מגידו

3 דקות וידאו

תל מגידו

מגידו, דרומית-מזרחית לחיפה, שוכנת בראשו של מעבר הרים בקצה המערבי של עמק-יזרעאל. מהיותה חולשת על מצר-הרים עיקרי בכניסה לצפונה של ארץ ישראל, וניצבת על דרך השיירות הגדולה שהוליכה ממצרים בדרום לסוריה ולארץ-הנהריים בצפון, היתה מגידו אתר אסטרטגי חיוני משך כל תולדותיה וגיא-חזיון לקרבות אדירים בתקופת המקרא. כובשי המקום שקדו לבצרה וקיסרויות מתגוששות נלחמו עליה למן הזמנים שלפני המקרא ועד למלחמת העולם הראשונה. לא פלא הוא איפוא שמגידו מוזכרת הרבה גם בתעודות למן האלף ה2- לפנה"ס וגם בתנ"ך. ואילו בספר החזיון בברית החדשה מצוין מקום זה כמקום שבו ייערך הקרב האחרון הגדול בעולם, ושמו: ארמגדון (שיבוש מן העברית: הר-מגידו). ואכן, גם בחפירות הארכיאולוגיות הגדולות, שנערכו בתל-מגידו בין 1925 ל1939- נחשפו שרידים של עשרים תקופות היסטוריות נבדלות, מ4000- לפנה"ס עד 400 לפנה"ס.
מכל המבנים ההרוסים, הנראים עתה לעין, רבי הרושם ביותר הם אלה השייכים ל"עיר-הרכב" המבוצרת אשר בנה המלך שלמה, במאה ה10- לפנה"ס ומלכי ישראל אחריו, וכן שרידיהן של תקופות ההיקסוס והכנענים. ובעיקר הרשת העתיקה לאספקת המים שזמנה מן המאה ה9- לפנה"ס, ואשר נשתמרה עד היום הזה. רשות הטבע והגנים ניקתה אותה וגם הכשירה דרכי גישה אליה ולאורכה. רשת אספקת המים היא מלאכת מחשבת מופלאה של גאוניות הנדסית. היא כוללת מחפורת גדולה שנחצבה בסלע עד לעומק של 36 מטר, מקום שהיא נפגשת עם מנהרה שנחצבה לאורך 65 מטר עד למעיין שמחוץ לעיר. רשת זו הבטיחה את אספקת המים למגינים בעת מצור - שכן המעיין, שמחוץ לעיר, גם הוא מוסתר היה על-ידי חומה מוסווית בכיסוי של עפר. סמוך למרכז התל יש ממגורת דגן משוקעת בקרקע מן המאה ה8- לפנה"ס, ובה גרם-מעלות המתמשך לאורך הקיר העיגולי ומתעקל ויורד עד לקרקעית. בקצה הדרומי של התל יש הריסות של אורוות, שמסתבר כי נבנו בידי אחאב מלך ישראל במאה ה9- לפנה"ס, ועדיין אפשר לראות שם כמה עמודי קשירה של אבן ואבוסים של אבן וסיד. שלושה מקדשים כנעניים עודם עומדים בקצה המזרחי של האתר.

מכלול השערים