קיסריה

200 תמונות     4 דקות וידאו

קיסריה

הגן הלאומי קיסריה נמצא על חוף הים התיכון, בצפון השרון, בין שפכי הנחלים תנינים וחדרה. הוא ממוקם לצד מפרצים וחצאי איים רדודים, שנוצרו ברכס הכורכר כתוצאה מפעולת הגידוד (הרס ובלייה) של גלי הים. מפרצים אלה נוצלו במשך כל התקופות כמקומות עגינה לכלי שיט.

רקע היסטורי

בתקופת השלטון הפרסי (332-586 לפנה"ס), בנו הפניקים יישוב לצידו של אחד המפרצים, במקום בו מצויים מי תהום גבוהים. היישוב, שהשתייך לפחוות (מחוז) דור, שיגשג בתקופה ההלניסטית (37-332 לפנה"ס), ומוזכר לראשונה בפפירוס זנון (תעודה משנת 259 לפנה"ס) בשם מגדל סטרטון.
דור ומגדל סטרטון נכבשו על-ידי אלכסנדר ינאי בשנת 103 לפנה"ס וצורפו לממלכת יהודה החשמונאית, אך נקרעו ממנה 40 שנה מאוחר יותר בעקבות הכיבוש הרומי. בשנת 30 לפנה"ס הוענקה מגדל סטרטון להורדוס (מלך בשנים 4-37 לפנה"ס). הורדוס בנה במקום עיר גדולה וקרא לה קיסריה, לכבוד ידידו ומיטיבו אוקטבינוס אוגוסטוס קיסר, כמתואר בכתבי יוסף בן-מתתיהו: "הוא בחר לו על שפת הים עיר אחת אובדת ושמה מגדל סטרטון, כי היתה יפת נוף וראויה להתכבד, ובנה מחדש את כולה אבנים לבנות, וקישט אותה בארמון מלכים נהדר ובו הראה לכל את תכונת רוחו הגדולה (מלחמת היהודים א' כא' ה').
קיסריה היתה עיר מתוכננת עם מערכת רחובות מקבילים ומצטלבים, מקדש, תיאטרון, אמפיתיאטרון, שווקים ושכונות מגורים. בתום מלאכת הבנייה, שנמשכה 12 שנה, נערכו חגיגות ייסוד העיר (בשנת 9/10 לפנה"ס) בפאר רב. העיר התפתחה במהירות והפכה למקום מושבים של הנציבים הרומיים למן שנת 6 לספירה.
אמת מים גבוהה, שהוליכה את מי מעיינות שומי הנובעים במרחק של כ7.5- ק"מ מצפון-מזרח, שימשה כמקור המים לעיר המשגשגת. בעיר התיישבה אוכלוסיה מעורבת של יהודים ונוכרים, והסכסוכים ביניהם היו מהגורמים החשובים לפרוץ המרד הגדול בשנת 66 לספירה. קיסריה שימש בסיס ללגיונות הרומיים שעסקו בדיכוי המרד ובה הוכרז מצביאם אספסינוס לקיסר. לעיר הוענק מעמד של 'קולוניה', ולאחר חורבנה של ירושלים היתה קיסריה לעיר הגדולה והחשובה ביותר בארץ. בהיותה נמל חשוב ומקום מושבם של הנציבים שימשה קיסריה כמרכז לדיכוי מרד בר-כוכבא. נראה שבה עונו למוות מנהיגי היישוב היהודי ובראשם רבי עקיבא. במאות ה3- וה4- לספירה חיו בקיסריה קהילות של פאגאנים, שומרונים, יהודים ונוצרים, ובין תושביה התפרסמו התנא ר' אבהו, ואבות הכנסיה אוריגינס ואוסביוס. במהלך התקופה הביזאנטית שיגשגה העיר, שהשתרעה אז על יותר מ1,500- דונם. בשלהי המאה ה6- בוצרה בחומה, והיתה לעיר המבוצרת הגדולה ביותר בארץ.
בעקבות הכיבוש הערבי (בשנת 640 לספירה), איבדה קיסריה את מעמדה הפוליטי והכלכלי. רוב תושביה נטשוה, והיא הפכה לעיירה קטנה בשולי הנמל. רק במאה ה9-, עם פיתוח המסחר הימי והתאוששותן של ערי החוף הארץ-ישראלי, בוצרה העיירה מחדש.
קיסריה נכבשה על-ידי הצלבנים ב17- במאי 1101, והיתה לנחלתם של האבירים מבית גרניה. העיר בוצרה מחדש בעוצמה מרשימה בשנת 1251, בעת מסע הצלב של לואי ה-IX מלך צרפת.
בשנת 1265 נכבשה קיסריה על-ידי הממלוכים, בהנהגת ביברס, נהרסה וננטשה. חורבותיה הפכו למקור אבני בניין וסיד לכל האזור.
העיר נותרה בחורבנה עד שלהי המאה ה19-, כאשר השלטונות התורכיים יישבו במקום פליטים מבוסניה. המצודה הצלבנית החרבה שופצה והיתה למרכז המינהלי החדש, ובתי התושבים החדשים נבנו על חורבות העיר הצלבנית.
בשנת 1940 נוסד קיבוץ שדות-ים מדרום לחורבות קיסריה, ובשנים האחרונות הוקמו בקרבתה שכונת המגורים קיסריה החדשה ואור עקיבא.

תולדות המחקר

המחקר המדעי בקיסריה החל בסקר שערכו אנשי ה-PEF (הקרן הבריטית לחקירת א"י ועתיקותיה) ב1873-, ובו ציינו את העיר הצלבנית, התיאטרון, ההיפודרום ואמות המים. מימצאים ארכיאולוגיים רבים וביניהם עמודים, כותרות, פסלים וכתובות הוצאו מהאתר. מאז 1947 נערכו כאן חפירות ארכיאולוגיות מצומצמות. בשנים 1964-1959 נערכו בקיסריה חפירות נרחבות ע"י משלחת איטלקית, שחשפה את התיאטרון וחלקים מביצורי העיר ומאמת המים הגבוהה, ומשלחת ישראלית שחשפה איזורים בעיר הצלבנית, ברובע היהודי ולאורך אמת המים. בסיום חפירות אלה הפכה העיר הצלבנית והתיאטרון לגן לאומי. מאז נערכו חפירות רבות בעיר ובנמל על-ידי משלחות מארה"ב ומישראל. משנת 1992 נערכות במקום חפירות נרחבות על-ידי משלחות של רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה.

התיאטרון



הקדום בתיאטראות שנתגלו בארץ. התיאטרון נבנה בימי הורדוס והיה פעיל במשך מאות שנים, עד לתקופה הביזאנטית. מיקומו נבחר בקפידה, על-פי הקריטריונים המקובלים. יש בו שני יציעים (cavea) והוא הכיל כ4,000- מושבים. רחבת האורכסטרה רוצפה בטיח דמוי שיש, שחודש פעמים רבות. מאחורי הבמה עמד קיר הסקנה המפואר, שנבנה מעמודים בני שלוש קומות ושימש רקע לבמה. בשלהי התקופה הביזאנטית הפך המקום למצודה, וניטש לאחר הכיבוש הערבי.

"ארמון השונית"



שרידי ארמון מפואר ובריכה במערבו, מהתקופה הרומית והביזאנטית. לדעת חוקרים הבריכה שימשה שוק דגים עירוני. מכאן יש תצפית אל חוף הים ודרום העיר צלבנית.

האמפיתיאטרון של הורדוס





מתקן שעשועים להמונים, עם זירה ויציעי מושבים, בצורת U מאורכת. נבנה בימי הורדוס ושימש למירוצי סוסים, תחרויות ספורט ומופעי בידור במשך התקופה הרומית. אורך הזירה יותר מ250- מ' ורוחבה כ50- מ'. למבנה המקורי היו 12 שורות מושבים ובהן מקום לכ10,000- צופים. זמן קצר לאחר בנייתו נוספו של שתי שורות עמודים ממזרח.
בימי הורדוס נקרא המתקן אמפיתיאטרון (קדמוניות טו: 341), ויתכן כי זהו האיצטדיון שנזכר בכתבי יוסף בן-מתתיהו (מלחמ' ב, ט, ג).

מערכת רחובות



באזור זה נחשפו חלקים ממערכת הרחובות של העיר מהתקופה הרומית והביזאנטית. הרחובות חוצים זה את זה בצורת שתי-וערב, וביניהם מבננים (insulae).

בית המרחץ



מיכלול של בית מרחץ ציבורי מהתקופה הביזאנטית, התופס יותר ממחצית המיבנן (insula). בית המרחץ נבנה בפאר רב לאחר ש"האמפיתיאטרון של הורדוס" חדל לתפקד.

אזור מסחרי ומנהלי









חלקו הדרומי של מיבנן מהתקופה הרומית והביזאנטית. רובו נבנה מעל לקמרונות שתיפקדו כמחסנים. אחד מהם שימש מקדש לאל מיתרה במאות ה3-2- לספירה.

עיר מבוצרת מימי הביניים



במאה ה9- (התקופה הערבית) נבנתה מסביב לנמל עיר מבוצרת, ששימשה עד סוף התקופה הצלבנית. חומות העיר הערבית שולבו בביצורים המרשימים מימי לואי ה-IX, הכוללים חומה גבוהה ולפניה חפיר עמוק (יבש). אורך החומה כ900- מ', גובהה כ13- מ' ורוחב החפיר כ9- מ'. בחומה שערים בצפון, במזרח ובדרום, ולאורכה פתחי גיחה לחפיר. בדרום מערב הוקמה מצודה, שנותקה מהעיר על-ידי תעלה ובה מי-ים.

איזור המקדש





בימי הורדוס נבנתה כאן במה מוגבהת ("פודיום") ועליה מקדש מפואר לכבודם של רומא ואוגוסטוס. מאוחר יותר נבנו במקום כנסיה מתומנת - בתקופה הביזאנטית, מסגד גדול - בתקופה הערבית, וקתדרלה - בתקופה הצלבנית.

מבנים באיזור האמפיתיאטרון של הורדוס










חזרה לאינדקס ישראל