חרמון

320 תמונות     4 דקות וידאו

שמו העברי של ההר "חרמון" נגזר מן השורש "חרם" כלומר "קדוש ואסור בנגיעה", והוא נובע מהמסורת הכנענית, שעל ההר שכנו האלים.
הממצא הארכיאולוגי באתרי החרמון מאשר את עובדת קיומם של ישובים באזור זה בתקופת המשנה והתלמוד. אולם קשה לקבוע בבירור איזהו ישוב יהודי, נוכרי או מעורב?, המקורות ההיסטוריים תומכים בהנחה בדבר קיומם של ישובים יהודיים בתחום החרמון.

חרמון באביב



תושבי החרמון הקדומים הידועים היום הם היטורים (שבטים ערבים), היטורים נזכרים במקרא כבר בימי שאול המלך, כשבטי נוודים שפרנסתם על גידול מקנה ובהמשך כחקלאים.
היטורים הגיעו לחרמון מעבר הירדן המזרחי, והתפשטו צפונה אל הלבנון. בתקופה ההלניסטית אלכסנדר מוקדון הכניע אותם באיזור הרי הלבנון. כאשר נחלשה הממלכה הסלבקית, יסדו היטורים את ממלכת כלקיס, שהשתרעה על פני הרי הלבנון ומול הלבנון ובבקעה הפורייה בינהם, שם הם הקימו את הבירה המינהלית (מג'דל ענג'ר בבקעת הלבנון), ובעל-בק היתה הבירה הפולחנית.

חרמון בחורף



חדירתה של רומי לסוריה וארץ-ישראל פגעה גם בעצמאות היטורים, לאט לאט ובשיטת "הפרד ומשול", בותרה ממלכת כלקיס היטורית, ושטחיה הדרומיים - החרמון ומקורות הירדן - נמסרו לבית הורדוס ב- 20 לפנה"ס ע"י אוגוסטוס קיסר, שלטונו של הורדוס באיזור זה נמשך כ- 120 שנים, מסתבר שבהענקת השלטון באזור זה להורדוס ויורשיו, עמדו לנגד עיני שליטי רומא גם שיקולים דמוגרפיים, ובמטרה ליצור אוכלוסיה יהודית ויטורית אוהדת לבית הורדוס. מפעלי ההתיישבות של הורדוס בחבלים הצפון מזרחיים של ארץ-ישראל - הבשן, החורן, הטרכון - מוכרים היטב מתאוריו של יוסיפוס והממצא הארכיאולוגי-אפיגרפי באזור. הורדוס יישב את נאמניו היהודים,האדומים והבבליים.
ארוע נוסף הידוע מתקופה זו, היה בשנים 6-7 לספירה, בעת שניסו נציבי רומא לערוך מפקד בקרב היטורים ההרריים, אלה התמרדו יחד עם שכניהם היהודים בראשות יהודה הגלילי. הרומאים העלו שתי קוהרטות לחרמון והרסו מבצר של היטורים. בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית היו היטורים חיילים שכירים, קלעים וקשתים מצטיינים בצבאות האימפריה, בתקופה הביזנטית הם ניזכרים במקורות כעובדי אלילים, השומרים בקנאות על המסגרת השבטית שלהם.
עם פלישות שבטי המדבר והתמוטטות האימפריה הביזנטית בא הקץ גם על השבטים היטוריים, שנכחדו או נטמעו בקרב הפולשים, בני המדבר. מפגשים בין יהודים ויטורים מתועדים בספרי המקבים, מוזכר מסעו של יונתן החשמונאי בבקעת הלבנון כדי להלחם בזבדיים, הקרובים ליטורים, מסעו זה של יונתן נועד להגן על אחת הקהילות היהודיות שבתחומי ממלכתת כלקיס.
גם יהודה אריסטובולוס הראשון (מלך בשנים 103-104 לפנה"ס) יצא למסע צבאי אל ארץ היטורים, כבש חלק ממנה וגייר רבים מאנשיה. נראה שאוכלוסיה יהודית הוסיפה להתקיים בחרמון גם בתקופת המשנה והתלמוד, יש עדויות ישירות על יהודים שגרו בארץ היטורים, גם בישובים מעורבים, וכנראה שהיו גם ישובים שאוכלוסייתם יהודית כולה.
בתעודות "הגניזה הקאהירית" מוזכרות קהילות של עובדי אדמה יהודיים על הר החרמון מהמאה ה-11 ועד המאה ה-16, נטישת היהודים באזור זה ארעה בעקבות המאבקים העקובים מדם בין הנוצרים, הדרוזים והמוסלמים.
בחרמון קיימים שרידים של יותר מ-40 ישובים, רובם כנראה ישובים עונתיים ובחלקם הקטן ישובי קבע עוד מתקופת היטורים, ישנה רציפות התיישבותית לאורך זמן רב ועד ימינו (שנות ה-70 לאחר ההשתלטות על הר-דב והקמת הגדר).

ברית בין הבתרים - אתר מקודש ליהודים ומוסלמים.



"מעמד בין הבתרים" , הר הבתרים מתנשא לגובה 1,290 מטר בכתף שיאון, במקום זה נמצא אתר קדוש הוא נקרא בפי הערבים משהד א-טייר "עדות הציפור", "מקאם אברהים אל-ח'ליל - המקום הקדוש של אברהם האהוב". למקום זה עלו לרגל יהודים וגם מוסלמים. המסורת היהודית על קדושתו של המקום היא בת כמה מאות שנים לפחות. יהודים נהגו לעלות לרגל לאתר זה בשבוע שלאחר קריאת פרשת "לך-לך" ולקרוא בה את פרשת ברית הבתרים. במקום זה יש מהנה מאורך ובו שלושה חדרים, מבנה זה הוקם בסביבות המאה ה-16,האתר מוקף בחורש אלונים זקנים ואדירי גזע.
מצויים כאן שתי בריכות מים קטורות, קברים ושרידים עתיקים אחרים המעידים על כך שבמקום זה היה יישוב קדום.
קיים סיפור על יהודי כבן - 80 שבמאה ה-17 בערוב ימיו, ביקש לבקר במקום, הגיע לישוב מג'דל שמס ושכר מורה דרך זקן ופרדה כדי לעלות להר, תוך כדי הטיפוס באיזור נחל שיאון ,נפל הזקן מהפרדה ומת במקום.מורה הדרך הדרוזי, לא ידע מה לעשות עם הזקן, הוא פנה חזרה עם הגופה למג'דל שמס ובטרם הגיעו לכפר החליט לחזור חזרה להר, וקבר אותו בחלק הדרומי של האתר.

הר סנאים



הר סנאים מתנשא לגובה של 1,146 מטר בצפון מזרח שלוחת הסירין, המדרונות המערביים של ההר יורדים אל נחל שיאון.
כיפת הר סנאים אורכה כ- 400 מטר ממזרח למערב, ההר מיוער ברובו, כחלק מיער אלונים קדום.



בהר סנאים נתגלו מתחמים פולחניים, שרידי יישוב ששטחו כ-10 דונם, וצמד מקדשים .
הישוב ביר אנסובה הינו הישוב הגבוה ביותר 1,350 מטר, בתי המגורים של הישוב נמצאים על מדרון מזרחי מוסתרים מהרוח, המבנים מפוזרים לאורך של 150 מטר, בישוב קיימים אזור פולחני, בורות מים, בור קרסטי, מערות קבורה, שבילים ושרידי חקלאות.

בית הבד



פירוש השם ביר-אנסובה או ביר אל-נצובה אינו ברור, במקום לא נמצאו שרידי ישוב מתקופה מאוחרת.
זהו כפר קדום טיפוסי במרומי החרמון, נראה שאנשי הכפר התפרנסו בעיקר מחקלאות מטעים הררית מפותחת, שהזית תפס בה מקום מכובד, בכפר הוקם מרכז פולחני גדול למדי

בור השלג העתיק



שרידי חקלאות בבקעת אלון



מרעה בחרמון



כפר דורה



כפר דורה נמצא כ-6 ק"מ מצפון מזרח לבניאס במעלה נחל שיאון, שרידי הכפר נמצאים במעלה הגדה המזרחית של נחל שיאון בגובה 1,000 מטר,הדרך העתיקה אל החורבה חולפת דרך ברכת מן במזרח ועולה לכיוון מזרעת ברחתא בצפון מערב, דורה הוא שם קדום, ממוצא עברי או יווני.

ברכת חפיר ועצי זית סורי הגבוהים בחרמון





מזרעת ברחתא




חזרה לאינדקס ישראל