חמת גדר

56 תמונות     5 דקות וידאו

מעיין מים מינרליים, שחום מימיו 52 מעלות, הנובע סמוך לאפיקו של נהר הירמוך, היה סיבת קיומה של חמת-גדר. עיר זו, כפי ששמה מעיד עליה, הייתה מקום בתי המרחץ החמים של העיר הרומית גדר, אחת מערי 'ברית עשר הערים' (דקפוליס) ששרידיה שוכנים בראש הרמה, מספר קילומטרים דרומה (כיום בתחום ממלכת ירדן).

חמת גדר



בתקופה הרומית, בערך במאה הב' לספירה, החל ניצול המעיין עבור המרחצאות. עם הזמן נוספו אגפים שונים והמקום הלך וגדל, וגם בתקופה הביזנטית המשיך לשמש אתר רחצה ומרפא.
סביב המעיין החם נבנו אולמות המרחץ. אולם גדול, בעל מתאר סגלגל, שקרקעיתו בריכת מים רדודה וסביבה ספסלים, שימש חדר המים החמים (קלדריום). בסמוך נחשפו מספר אולמות רחצה גדולים, שבקירותיהם גומחות רדודות, והם מעוטרים בטורי עמודים ושאר עיטורים אדריכליים. אחד מחדרי הרחצה שימש, ככל הנראה, לרחיצת מצורעים, כפי שעולה מן המקורות ההיסטוריים.



שמעם של מרחצאות המרפא החמים יצא למרחוק. במאה הד' לספירה נאמר עליהם: '... הם הלכו פעם לגדרה למרחצאות החמים. שם מתקיימת בכל שנה התכנסות חגיגית, ובמשך ימים מספר באים אליה מכל מקום אנשים הרוצים להתרחץ ולהיפטר ממחלותיהם. ושם גם רוקם השטן את מזימותיו... שכן מתרחצים שם גברים ונשים יחד' (אפיפאניוס). המרחצאות המשיכו לשמש גם בתקופה הערבית הקדומה (המאות ז'-ט' לספירה), לאחר שהוכנסו בהם שינויים אדריכליים.
בתקופה הביזנטית הייתה בחמת-גדר גם קהילה יהודית, כפי שמעידים שרידי בית הכנסת שנתגלה על הגבעה שממערב למרחצאות. בבית הכנסת נמצאו רצפות פסיפס נאות וכתובות בארמית שבהן הונצח שמם של הנדבנים שתרמו בעין יפה לבנייתו.













חזרה לאינדקס ישראל