שמורת הטבע גמלא

78 תמונות     3 דקה וידאו איכותי

גמלא



העיר גמלא מוזכרת בתלמוד כעיר מוקפת חומה מימי יהושע בן-נון. יש סברה כי כך נכתב בגלל העובדה שבתקופת הברונזה הקדומה היה כאן יישוב מבוצר שחרב כבר בתקופה קדומה והתחדש רק בתקופה ההלניסטית (אמצע המאה השניה לפנה"ס), על-ידי יהודים שעלו לארץ מבבל. העובדה שכל הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו בגמלא (מטבעות, כלים וכיו"ב) הם יהודים טיפוסיים מלמדת שבמקום ישבו רק יהודים (לא נמצאו ממצאים המצביעים על תרבות אחרת בגמלא).
הורדוס, במסגרת מאמציו לאכלס את אזור הספר של ממלכתו הושיב בגמלא יהודים.
מתיאוריו של יוסף בן מתתיהו אנו למדים, כי העיר נבנתה על ראש גבעה תלולה מאוד, מוקפת מצוקים, שרק בנקודה אחת מגיע אליה שביל, מן הרמה המקיפה אותה. זהו השביל המוליך לגמלא גם כיום.
"כי ממעל להר גבוה מתנשא שם צוק זקוף ובתווך הוא מעלה גבנון ומשתרע במישור למעלה ונוטה (תלול) לפנים ולאחור ובוא דומה בתבניתו לגמל…" (מלחמות היהודים ד' 1).
גמלא הניפה את נס המרד ברומאים בשנת 66 לספירה. בעקבות זאת מיהרו התושבים, בהדרכתו של יוסף בן מתתיהו, מנהיג המרד בגליל, לבנות ולבצר את חומות העיר.

החומה



בצדה המזרחי של העיר נבנתה החומה המתחילה במגדל שמירה עגול, שניצב בפסגת הגבעה, ומסתיימת בסמוך לאפיק נחל דליות, כשהיא משתלבת בבתים המזרחיים של העיר, ביניהם גם בית הכנסת המפואר של גמלא.
המלך אגריפס השני, עלה על העיר המורדת ושם עליה מצור, אך לאחר שבעה חודשים נאלץ להרפות ממנה. אך הרומאים לא ויתרו. המצביא אספסיאנוס, שחש ארצה בראש שלושה לגיונות רומאים וחילות עזר, שב והטיל מצור על העיר. חודש לאחר מכן, הצליחו הרומאים לפרוץ לראשונה את החומה ולחדור לגמלא, אך המגינים הצליחו להפוך את הפירצה לכישלון מוחץ, והרגו רבים מהפורצים.
"ורבים ועצומים מצבא הרומאים מתו במלחמה הזאת…" (מלחמות היהודים ד' 6).

הפרצה בחומה



רק בניסיון הפריצה השני, ימים מספר לאחר מכן, עלה בידי הרומאים להתגבר על המגינים. לדברי יוסף בן מתתיהו עלה ניצחונם של רומאים בחייהם של תשעת אלפים יהודים - תושבי העיר ותושבי הכפרים מהסביבה שבאו אליה כדי למצוא בה מחסה.
במשך הדורות שחלפו מאז, נשכח מקומה של גמלא. רק בשנת 1968 הציע יצחקי גל, שהשתתף בסקר אתרים ונופים בגולן מטעם רשות שמורות הטבע (לשעבר) והסוכנות היהודית, לקבוע שגמלא נמצאת במקום הזה. קביעתו נתמכה בנתונים שונים שנאספו בשטח. בעקבות זאת, התחיל בשנות ה70- הארכיאולוגי שמריה גוטמן בחפירות במקום. ממצאי החפירות לא רק שאישרו סופית את קביעת מיקום העיר, אלא גם חשפו ממצאים מדהימים ביניהם: שרידי החומה מתקופת המרד; בית הכנסת המפואר של העיר; בתי מגורים ועדויות לקרב הקשה שהתחולל בה: מאות אבני בליסטראות, אלפי ראשי חץ ומסמרים ממכונות המצור.

בית הכנסת







במיוחד מושכים את העין שרידי בית הכנסת של גמלא. היה זה בניין מפואר, שניצב בכניסה לעיר. בית הכנסת הוקם, כנראה, בראשית המאה הראשונה לספירה, בימים בהם בית המקדש עדיין היה קיים, והוא בין בתי-הכנסת הקדומים ביותר שנתגלו בארץ. בתוך בית הכנסת נתגלו אבני בליסטראות וראשי חץ רבים, המעידים כי סערת הקרב עם הרומאים עברה אף כאן. באולם בית הכנסת נתגלתה עדות למגורי פליטים בעת המצור. בסמוך לבית-הכנסת נחשף מקווה-טהרה, ששימש את תושבי העיר.

איזור המגורים



בקצה המערבי של גמלא, נמצאו מבנים מפוארים במיוחד וכנראה זו הייתה שכונת עשירי העיר. שני המבנים המרשימים ביותר הם בית-בד, שתקרת האבן שלו נתמכת על-ידי שתי קשתות גדולות, ששוחזרו, ובניין ציבורי גדול, אשר תפקידו עדיין אינו ברור. גם בבניין זה נתגלו עדויות למגורי פליטים מתקופת המרד.

גמלא על רקע הכנרת






חזרה לאינדקס ישראל