Archaeological World in Roman & Greek period

עין גדי

2 דקות וידאו

רקע היסטורי ארכיאולוגי

הישוב היהודי בעין גדי, באתר בית הכנסת וסביבתו, התקיים בין המאות הג'-הו' לסה"נ, בפרק זמן המכונה על-ידי החוקרים: התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, או תקופת המשנה והתלמוד.
מתחת לשרידי הישוב מתקופת המשנה והתלמוד נמצאים שרידים של ישוב יהודי מסוף תקופת הבית השני (התקופה הרומית הקדומה), שהשתרע מאזור הישוב מתקופת המשנה והתלמוד ועד למורדות תל גורן בכיוון דרום-מערב.
לפי עדותו של אוסביוס (מאבות הכנסיה), שחי במחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ, היה במקום "כפר גדול מאוד של יהודים".
מן המקורות הקדומים ידוע לנו, כי תושבי עין גדי גידלו עצי תמר ואפרסמון. משיח האפרסמון (commiphora opobalsamum) ייצרו בושם יקר, שהיה מבוקש מאוד בעבר. המדרגות החקלאיות, שממערב לישוב, מעידות אף הן על עיסוקם החקלאי של תושבי המקום.
שרידי הישוב שנחשפו כוללים רחובות, בתי מגורים ובית כנסת. ייתכן כי הבתים הסמוכים לבית הכנסת שימשו את בעלי התפקידים ששירתו בבית הכנסת, וכן כבית מדרש ואכסניה לאורחים (מבנה בית הכנסת נחשף במלואו, הרחובות והבתים נחשפו בחלקם).

בית הכנסת

בית הכנסת נבנה בראשית המאה הג' לסה"נ; היה זה מבנה דמוי טרפז, שבקיר הצפוני שלו, הפונה לכיוון ירושלים, היו שני פתחים.
רצפתו היתה עשויה מאבני פסיפס בצבעי לבן ושחור. ארון הקודש היה תיבה מיטלטלת.
בראשית המאה הד' לסה"נ נערכו שינויים במבנה בית הכנסת (ברצפת הפסיפס נעשו רק תיקונים); הפתח המרכזי שבקיר הצפוני נחשם והפך לגומחה בה ניצב ארון הקודש. שטח המבנה חולק באמצעות עמודים לאולם תווך ושני מרחבים מוארכים מדרום וממזרח, לאורך הקיר הדרומי נבנו שלושה ספסלים מדורגים. באמצע המאה הה' לסה"נ נבנה בית הכנסת מחדש (זהו המבנה הנראה כיום) והוא כלל אולם תווך תחום על-ידי שלושה מרחבים מוארכים, ממזרח, מדרום וממערב וכן מסדרון ארוך ממערב למבנה. לפני הקיר הצפוני הוצב ארון הקודש ולפניו עמדה במה מלבנית. הותקנו רצפת פסיפס צבעונית באולם בתווך, וכתובת הקדשה במרחב המערבי. מחוץ למבנה (בפינתו הצפונית מערבית) הותקנו מדרגות אבן שהובילו ליציעי הקומה השניה.

הישוב היהודי

הישוב היהודי ובית הכנסת חרבו בשריפה, שסימניה ניכרו בכל. בחצר של בית סמוך לבית הכנסת התגלה צרור מטבעות עטוף בבד פשתן.
זמנם של המטבעות המאוחרים מצרור זה הוא ימי הקיסר יוסטיניאנוס הא' (565-527), שבראשית ימי שלטונו סבלו יהודי ארץ ישראל מגל רדיפות וגזירות. לאור העובדות הללו מסיקים החופרים כי הישוב היהודי ובית הכנסת חרבו באותו גל רדיפות, בשנת 530 לסה"נ בקירוב.

פסיפסים מבית הכנסת

חזרה לאינדקס ישראל