בית שערים

152 תמונות     4 דקות וידאו

בית שערים

האתר בית שערים, ששיטחו כ750- דונם, נמצא בגליל התחתון ומשתרע באיזור של גבעות בתחום הישוב קריית טבעון. במקום נחשפו שרידיהם של העיר היהודית הקדומה בית שערים, שנבנתה בראש הגבעה ושל בית קברות יהודי תת-קרקעי, שנחצב במדרונותיה. במאה ה2- לספירה היה כאן מקום מושב הסנהדרין עד לראשית המאה ה3-, עת עבר לציפורי. בבית שערים נטמן רבי יהודה הנשיא, ראש הסנהדרין. השאיפה להיקבר בסמוך לו הפכה את בית שערים במאות ה4-3- לבית הקברות המרכזי ליהודים מארץ-ישראל ומחוצה לה.

תולדות המקום

בתקופת בית שני היתה בית שערים עיר יהודית קטנה בגליל התחתון, אחת מני רבות. לאחר מרד בר-כוכבא (135-132 לספירה) עבר מרכז החיים היהודיים מיהודה לגליל. הסנהדרין, המוסד השיפוטי-הדתי העליון של יהודי ארץ-ישראל, נדדה מיבנה לשפרעם, משפרעם לאושה ומאושה לבית שערים. בראש הסנהדרין עמד רבי יהודה הנשיא, שלימד בבית המדרש וחינך דור של תלמידי חכמים. מפאת מחלתו הוא נאלץ להעתיק את מקום מושבו לצפורי הסמוכה ועימו עברה גם הסנהדרין. כשמת, בשנת 220 לספירה, הובא לקבורה בבית שערים. לעיר יצאו מוניטין בכל רחבי העולם היהודי - מבבל ועד לפיניקיה ומאנטוליה ועד לערב. יהודים רבים ביקשו, כאמור, להיטמן בה לאחר מותם, בסמוך לקברו של רבי יהודה הנשיא. העיר הגיעה לשיא פריחתה במאות ה4-3- לספירה. בשנת 351 לספירה פרץ מרד נגד השליט המקומי גאלוס. בדרכם לדיכוי המרד בצפורי, הרסו הרומאים את בית שערים. העיר התאוששה אמנם במאות ה6-5-, אך לא שבה לגדולתה והמקום נעזב ונשכח.
במאה ה19- שכן כאן כפר ערבי קטן בשם שייח' אבריק. בשנת 1926 התיישב על גבעת שייח' אבריק איש ארגון השומר, אלכסנדר זייד, עם משפחתו. הוא שמר על הישובים היהודיים בסביבה. במאורעות 1938 נרצח זייד בסמוך לביתו בידי מתנקש ערבי. צאצאיו גרים במקום עד היום.

החפירות הארכיאולוגיות

בשנת 1871 נערך בבית שערים סקר ראשון מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ-ישראל. בשנת 1936, בעקבות גילוי אקראי של מערכת קברים בידי אלכסנדר זייד, החלו באתר חפירות ארכיאולוגיות בניהולו של פרופ' בנימין מזר ובחסות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. החפירות נמשכו עד שנת 1940 וחודשו שוב בניהולו של פרופ' נחמן אביגד בשנים 1957-1953, מטעם חברה זו והאוניברסיטה העברית, ירושלים.
בחפירות נתגלתה העיר העתיקה, שהשתרעה על שטח של כ130- דונם. במקום נחשפו שרידי בית-כנסת, מבנה ציבורי (בזיליקה), בית-מדרש, בתי מגורים, חומות העיר, שער ובית-בד מהמאה ה2- ועד המאה ה4- לספירה.
כמו-כן, נחשפו יותר מ30- מערות קבורה, מהמפוארות בארץ. מערות אלה, החצובות בצלע הגבעה, יוצרות עיר מתים (נקרופוליס) גדולה.
הגישה לרוב מערות הקבורה היא דרך "חצר" פתוחה. פתחה של כל מערה הוא בעל חזית מרשימה, המעוצבת בהשראת האדריכלות הקלאסית. במרכז החזית דלתות אבן הסובבות על צירן ומובילות אל אולמות הקבורה התת-קרקעיים. אלו חצובים בגדלים שונים ומצויים בהם משכבי קבורה בצורת מקמרים, כוכים, מהמורות ברצפה או ארונות אבן גדולים (סרקופגים). במערות הקבורה הגדולות היו מאות מקומות קבורה, ואילו בקטנות - עשרות.
על הארונות והקירות נתגלו עיטורים ומאות כתובות בעברית, ארמית, תדמורית ויוונית, המעידות על מוצא הנקברים, מקצועותיהם וקשריהם המשפחתיים. מידע זה שופך אור על חיי היישוב היהודי בארץ ובתפוצות בתקופה זו. בין העיטורים שנחקקו על הקירות לצד הכתובות, נתגלו סמלים יהודיים, כגון: מנורת שבעת קנים, לולב, אתרוג, מחתה, שופר וארון קודש.

-"מערת רבי יהודה הנשיא"



מערה גדולה, המורכבת משלוש יחידות: חצר, מערה ומבנה עילי. החזית המרשימה בנויה משלושה פתחים שמעליהם קשתות. המערה נחשבת למקום קברו המשוער של רבי יהודה הנשיא, אשר ביקש בצוואתו להיקבר בבית שערים. על הקירות כתובים שמות שני בניו של רבי יהודה הנשיא, רבן גמליאל ורבי שמעון, וכן שמו של רבי חנינא הקטן בעברית וביוונית. רבי ציווה שיקברוהו באדמה ולא בארון סרקופג, ואכן בקרקעית האולם האחורי חצוב בסלע קבר זוגי מיוחד מוקף גדר מאבנים מסותתות היטב.
הכניסה למערה זו מחייבת תיאום עם הנהלת הגן הלאומי.

"מערת הארונות"



נהמערה הגדולה והמעניינת ביות, שנחשפה בבית שערים. אורכה ורוחבה 75 מ'. היא כוללת שני מסדרונות ארוכים, שמהם מסתעפים אולמות רבים. במערה נמצאו 135 ארונות. עשרים מהם נושאים עיטורים מרהיבים, הלקוחים בעיקר מעולם החי: ראשי פרים, עיטים, אריות, ציפורים, דגים ועוד. על אחד הארונות מופיעה במפתיע דמותה של ניקה, אלת הניצחון היוונית. יש המכנים מערה זו גם "מערת הרבנים", בגלל הכתובות הרבות המציינות שמות רבנים.

מערת יצחק זעירא בן שמעון



מערת קברים המאפיינת את בית שערים. בולטים בה: חצר שאליה יורדים במדרגות וחזית ובה דלת אבן מרשימה, המחקה דלת עץ עם חיזוקים של רצונות וכפתורים ממתכת. בצד שמאל אולם, שתקרתו ההרוסה מאפשרת הצצה פנימה אל ארבעה משכבי קבורה מלבניים. זו צורת הקבורה הנפוצה ביותר בבית הקברות של בית שערים.

מערת ראש בית הכנסת הצידוני



מערת קרבים המצטיינת בדלת הברזל שבחזיתה. כתובת יוונית החקוקה על קיר המערה העניקה לה את שמה.

המאוזוליאום



שרידי מבנה מרובע, ששימש כנראה כמסד ל"נפש" - יד זיכרון לנפטר.

בור מים גדול



הבור, שקירותיו מטויחים, שימש תחילה כמערת קברים. בתוכו נתגלו מאות כלי חרס, כלי זכוכית ומטבעות ביזנטיים, שחלקם נשאו סמלים נוצריים.

"המערה שטרם נחפרה"



כשמה כן היא. קירות ה"חצר" מדופנים באבני גזית וליד אחד מהם מונח סרקופג. הדלת הוסטה ממקומה בידי שודדי קברים.

מבנה הספסלים



קירות בנויים גזית בצורת האות ח סביב חצר מרכזית. בתחתיתם נבנו ספסלים, הפונים לחצר. המקום שימש לכנסי זיכרון ("להושיב בו ישיבה על הקבר") לנקברים במערת הארונות (20) המצויה מתחתיו.

"מערת שרה"



מערה בעלת ארבעה אולמות סדורים סביב חצר מרכזית. על משקוף הבזלת של האולם הימני נכתב ביוונית: "מקום קבורתה של תיאודיסיה המכונה גם שרה, מצור". שם זה ושמות נוספים מעידים כי מוצא הנקברים מפיניקיה.

"מערת הארון הבודד"



מערה בעלת שלושה חלקים: חצר, מערת קבורה ומבנה עילי (שלא ניכר עוד בשטח). תחילה נועדה המערה לקבורה בארונות (ארון אחד מעוטר מצוי במערה). אחר-כך נחצבו מקמרי קבורה בקיר. בקצה השמאלי פירצה, שממנה ניתן להציץ לתוך מערת הארונות (20).

"מערת הלולבים"





מערה בעלת שני אולמות. על המשקוף נחקק: "זכור אלוהים את עבדך סאקרדוס". על קירות האולם הפנימי מגולפים שני לולבים.

"מערת כאן נחה היקרה…"



מערה בת שלושה אולמות. דלת האולם המרכזי מעוטרת בשני שושנים ונותר חלק מהידית ממתכת. מעל מקום קבורה בקצה הימני הרחוק של האולם, כתוב ביוונית: "כאן נחה היקרה". ממשיכים בשביל כלפי מטה ופונים שמאלה.

"מערת סוחר האריגים"



מערה בת שלושה אולמות, שבהם נמצאו שש כתובות. אחת מהן יוונית וכתובה בצבע אדום: "בנימין בן יוליוס, סוחר הבדלים בן מאקרוביוס המצויין ביותר". על משקוף האולם הימני עיטור בתבליט של ראש אדם, מנורה וכתובת: "של סוקרטס".

"מערת יהודי סוריה ומערת הקללות"



מערה בעלת ארבעה אולמות. על קירותיה חקוקות מנורות שבעה קנים, דמות נשר ושתים עשרה כתובות ביוונית וארמית. אחדות מהכתובות מכילות קללה: "כל מן דיפתח הדא קבורתה… ימות בסוף, ביש". באחד החדרים כתובות ביוונית המציינות נקברים שמוצאם מסוריה. באחת מהן נכתב: "אפסיס (קברו) של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים איש אנטיוכיה".

"מערת המעלות"



סביב חצר מאורכת חצובים בשני מפלסים שנים עשר אולמות. בהם כעשרים כתובות ביוונית ובעברית. החשובה שבהן היא בעברית ונכתבה בצבע אדום: "של יודן בן לוי, לוי לעולם, בשולם. יהי שוי משכבו בשולם שליודן בן לוי". במפלס התחתון, מול גרם המדרגות היורד פנימה, יש אולם שבו מצויה כתובת יוונית: "הגברת מיקי".




חזרה לאינדקס ישראל