בית גוברין
189 תמונות
2 דקות וידאו
תולדות בית גוברין
בית גוברין תפסה את מקומה של מרשה כיישוב החשוב באזור. היא נזכרת לראשונה אצל יוסף בן מתתיהו בשנת 68 לספירה, כאחד הכפרים שנכבשו בידי אספסיאנוס הרומי. לאחר חורבן בית שני המשיך להתקיים במקום יישוב יהודי צפוף עד למרד בר-כוכבא (135-132).
בשנת 200 העניק הקיסר ספטימיוס סוורוס לעיר את שמה - "אליותרופוליס", שמשמעה "עיר בני החורין". תחומה השתרע ממישור החוף עד לים המלח ומאזור בית שמש עד לבקעת באר-שבע. שתי אמות מים הובילו מים ממרחקים ויחד עם מפעלי מים מקומיים סיפקו את צורכי התושבים. חמישה כבישים, שלאורכם נמצאו אבני מיל, הובילו אל העיר מכיוונים שונים. לצד בתי מגורים נבנו בעיר אמפיתיאטרון ומבני ציבור. היישוב היהודי שוקם, ובמאות ה-ג'-ד' בית גוברין מוזכרת בתלמוד ובמדרשים, לצד חכמים שיצאו ממנה כר' יונתן ור' יהודה בן-יעקב. מהתקופה הרומית והביזנטינית נתגלו בית קברות יהודי גדול ושרידים ארכיטקטוניים וכן כתובת של בית-כנסת. בתקופה הביזנטית היתה בית גוברין מרכז נוצרי חשוב ונבנו בה כנסיות. בתקופה הערבית הקדומה נחצבו בה רוב מערות הפעמון ומהתקופה הצלבנית נחשפו שרידיה של עיר קטנה ומבוצרת, שבטבורה כנסייה שנחנכה בשנת 1136. סביב העיר היו כפרים צלבניים ונראה שכנסיית "סדנחנה" (סנט אנה) שוקמה באותה תקופה. עד מלחמת העצמאות התקיים במקום כפר ערבי. ביוני 1948 תפס הצבא המצרי את מבנה המשטרה הבריטית, שנבנה כאן בתחילת מלחמת העולם השנייה. האזור נכבש בידי כוחותינו ב27- באוקטובר 1948, ובמאי 1949 עלה על הקרקע קיבוץ בית גוברין.
הכנסיה הצלבנית

כנסייה זו שירתה את תושבי העיירה הצלבנית ואת כפרי הסביבה. כדי להגן עליה בנו אותה ההוספיטלרים בתוך קו הביצורים והיא חוברה למבצר באמצעות חדר צדדי, מסדרון ומעבר עילי. לכנסייה זו תכנית בסיליקאית: המבנה מחולק למרחבים על-ידי שני טורים של עמודים.
בכנסייה שולבו פריטים ארכיטקטוניים ממבנים רומיים וביזנטיים, הקמרון המחודד, שנשתמר במרחב הצדדי (סיטרה) הצפוני, והאומנות המשלבות עמודים, אופייניים לתקופה הצלבנית.
בעקבות התבוסה הצלבנית בקרב חיטין (1187), נהרסה הכנסייה על-ידי המוסלמים. היא שוקמה כאשר בית-גוברין שבה לידיים צלבניות לזמן קצר, בין השנים 1240-1244. אולם עם הכיבוש הממלוכי היא לא שימשה עוד ככנסייה והחלק הצפוני הפך למסגד, בתקופה העות'מאנית נבנו בתי-מלאכה, מחסנים ומתקנים חקלאיים בחלקה הדרומי.
האמפיתיאטרון הרומי

נלאחר מרד בר-כוכבא (132-135 לספירה) הוצב צבא רומי בבית-גוברין או בסביבתה. ממדים צנועים (56 X71 מטר), צורה פשוטה, אזור מושבים קטן וזירה רחבה, כל אלה אופייניים לאמפיתיאטראות הנמצאים בסביבה צבאית.
האמפיתיאטרון אומנם נבנה בעיקר כמקום בילוי עבור החיילים הרומיים, אך ניתן לשער כי הזירה שימשה לעתים גם כמגרש אימונים ומצעדים.
בזירה הוצגו קרבות גלדיאטורים, קרבות נגד חיות טרף, ומופעים אחרים. בתחילת המשחקים, נכנסה התהלוכה הרשמית דרך השער הדרומי (PORTA TRIUMPHALIS) הפונה אל העיר, גופותיהם של הגלדיאטורים חסרי המזל פונו דרך השער הצפוני (PORTA LIBITINESIS).
פסיפסים שנמצאו בכנסייה בבית גוברין
חזרה לאינדקס ישראל