בית אלפא
20 תמונות
1 דקות וידאו
פסיפס גלגל המזלות

שרידי בית-כנסת עתיק, מהמאה ה6- לספירה, הנמצא באדמותיו של קיבוץ חפצי-בה שלרגלי הגלבוע. המקום נקרא בערבית חירבת בית-אילפא, כנראה על שם בית-אלפא הקדומה (כשמו של הקיבוץ השכן). רצפת הפסיפס שבמקום היא אחת היפות והשלימות שנתגלו בארץ-ישראל.
חורבות בית-הכנסת נתגלו בשנת 1928 על-ידי אנשי קיבוץ חפצי-בה. האתר נחפר במלואו, בשנת 1929, על-ידי א. ל. סוקניק, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בחפירות בדיקה שנעשו בשנת 1962 נתגלה, שבית-הכנסת עומד בין מבנים נוספים. המיבנה המקורי כלל אולם מלבני, יציע, חצר (אטריום), פרוזדור וחדר נספח. המיבנה ניצב בכיוון לדרום-מערב לעבר ירושלים.
בית-הכנסת עצמו הכיל אולם מרכזי ושני מעברים (סיטראות) שהופרדו מהאולם בשתי שורות עמודים. בקיר הדרומי נמצא אפסיס (גומחה עגולה למחצה הבולטת אל מחוץ לבנין) אשר בו עמד, כנראה, ארון הקודש. עזרות הנשים היו כנראה ביציע, מעל למעברים. במרכז האפסיס, מתחת לארון הקודש, מצאו החופרים בור קטן מכוסה בלוחות אבן, ששימש כמקום הגניזה של בית-הכנסת. המיבנה היה מכוסה בגג רעפים, ששרידיהם נמצאו באולם המרכזי.
כל שטחו של בית הכנסת היה מכוסה בפסיפס מהודר, שהשתמר היטב. העיטור המרכזי נמצא באולם התווך. בחלקו של פסיפס זה, הסמוך לארון הקודש, מתוארים סמלים של עבודת הקודש היהודית - ארון קודש ומשני צידיו אריות, ציפורים ומנורות, ומסביבו תיאורי חיות, פירות ודגמים גיאומטריים. במרכז הפסיפס - גלגל המזלות עם סמלי החודשים ושמותיהם בעברית ובארמית. במרכזו של הגלגל נראה אל השמש הליוס, נישא במרכבה רתומה לארבעה סוסים. בארבע הפינות - דמויות של נשים המייצגות את עונות השנה. בחלק התחתון של הפסיפס - תיאור של עקידת יצחק, בליווי פסוקים בעברית. באחת מכתובות הפסיפס נקבע, כי הרצפה הותקנה בידי האומנים מריאנוס ובנו חנינא, בימיו של הקיסר (יוסטינוס הראשון), כלומר, בין השנים 528-517 לספירה.
אם כי גלגל המזלות הוא תיאור אלילי, מציאותו בפסיפס היא לצרכי קישוט בלבד שכן בתקופה האמורה איבדה עבודת האלילים את משמעותה. בין הממצאים החשובים שנתגלו בחפירות יש לציין מטבעות ברונזה ביזאנטיים, שנתגלו בבור הגניזה ואשר הוטבעו על-ידי הקיסרים במאות ה4- עד ה6- לספירה.
בית-הכנסת נהרס, כנראה, ברעידת אדמה בסוף המאה ה6- לספירה.
פסיפס ארון קודש עם כלי קודש
פסיפס עקידת יצחק
בית הכנסת באתרו
חזרה לאינדקס ישראל