כנסיית ברניקי

71 תמונות     2.20 דקות וידאו

בראשית התקופה הביזנטית (המאה הד' לספירה) הייתה הנצרות לדת המדינה. עם הזמן החלו הנוצרים בבניין קהילות והכנסיות ברחבי הארץ, בייחוד באתרים שלפי המסורת הנוצרית פעל או שהה בהם ישוע הנוצרי. ים כנרת היה אחד מאלה. לעומת זאת, הייתה טבריה, בתקופה זו, העיר היהודית הראשית בארץ-ישראל; בה נמצאו מוסדות הקהילה היהודית והתנגדותם של אלה הביאה להאטת-מה בקצב התנצרותה של העיר.

ברניקי



בחלקה האחרון של התקופה הביזנטית, במאה הו' לספירה, הוקפה טבריה חומה. על כך יש ידיעות במקורות ההיסטוריים בני הזמן, וקטעים גדולים ממנה מצויים בשטח. חומה זו הקיפה את טבריה בשיא התפשטותה, שכלל בדרום את חמת-טבריה; במערב, את המצוק הסוגר על העיר, ובכלל זה קטע גבוה הצופה אל העיר והמכונה בשם הר ברניקי (על שם אחותו של המלך אגריפה הב', בשלהי המאה הא' לספירה. אין כל קשר היסטורי מוכח לאתר זה ולא ברור כיצד התגלגל שמה הנה); ממזרח היה לה ים כנרת גבול וחומה.
בהר ברניקי, על שלוחה הבולטת מעט מזרחה מן הפסגה, הוקמה בשלהי המאה הו' לספירה כנסייה נוצרית. בוניה בחרו את נקודת התצפית הטובה ביותר שנמצאה בתחומיה המבוצרים של העיר טבריה. מנקודה זו נראתה להם הכנרת במלוא היקפה ולאורך חופיה כל האתרים הקשורים בפעולותיו של ישוע הנוצרי. הכנסייה בנויה על-פי מתכונת טיפוסית, כלומר מבנה מוארך, מחולק לאורכו באמצעות שני טורי עמודים, ובעברו המזרחי גומה שבה ניצב המזבח. לאורך קירותיו נבנה ספסל למשרתים בקודש. הרצפות מכוסות פסיפס צבעוני ובחזית המבנה משתרעת חצר גדולה ובה נמצא בור מים.
המבנה המקורי חרב ככל הנראה ברעש האדמה של אמצע המאה הח' לספירה מאוחר יותר שוקם המקום, והיה בשימוש חוזר עד קץ שלטון הצלבנים באזור זה, בשלהי המאה הי"ב לספירה.











חזרה לאינדקס ישראל