בניאס

152 תמונות     4 דקות וידאו

בניאס



מאז כיבושי אלכסנדר הגדול בתקופה ההלניסטית (332 לפנה"ס), שבמהלכה הובאה תרבות יוון אל המזרח, נשבתה גם הסביבה שלנו בקסמי התרבות החדשה. כאן, ליד המעיין השופע והצמחייה העבותה, הוקם פניאון, מקדש לאל פאן, שהטבע היה ביתו. משמו של האל נגזר גם שם המקום - פניאס, או פמיאס (בניאס על-פי ההיגוי הערבי).
העדות הקומה ביותר על פניאון נמצאת בעדותו של זנון מרודוס. ההיסטוריון מספר על הקרב שהתחולל בפניאון בשנת 200 לפנה"ס, בין הצבאות הסלווקים והתלמיים, שנלחמו על השליטה בארץ-ישראל.
בשלהי המאה הראשונה לפנה"ס, צירפו הרומאים את פניאס לממלכתו של הורדוס. ההיסטוריון בן התקופה, יוסף בן-מתתיהו, מעיד שהורדוס הקים מקדש סמוך למעיינות, והקדיש אותו למיטיבו, הקיסר הרומאי אוגוסטוס.
לאחר מות הורדוס חולקה ממלכתו בין שלושת בניו. צפון ארץ-ישראל והגולן ניתנו לפיליפוס, שייסד בפניאס את בירת ממלכתו (2 לפנה"ס). הוא קרא למקום קיסריה פיליפי, אם כי השם פניאס המשיך להיות שגור בפי כל.
פניאס המשיכה להיות בירת הממלכה גם בימי אגריפס השני (מחצית שנייה של המאה הראשונה לסה"נ). יוסף בן-מתתיהו כתב, שאגריפס השני פיאר את העיר מאוד, והקים בה ארמון גדול ומקדשים עטורים בפסלים.
בפניאס, על-פי המסורת הנוצרית, התרחש אחד האירועים המשמעותיים בהתפתחותה של הנצרות: כאן אמר שמעון פטרוס לישו כי הוא המשיח, וישו השיב לו:
"אשריך שמעון בר-יונה כי בשם ודם לא גילה לך זאת, כי אם אבי שבשמיים. וגם אני אומר לך כי אתה פטרוס, ועל הצור הזה אבנה את קהילתי ושערי שאול לא יגברו עליה" (מתי טז, 17-18).
מעמד זה העניק ישו לפטרוס את מפתחות השמים והארץ. אבות הכנסייה זיהו בפניאס את מקום "נס האישה שותתת הדם", שכאות תודה על ריפויה הציבה בפתח ביתה את פסל ישו. כפי הנראה היה זה פסלו הראשון בהיסטוריה.
בתקופה הביזנטית (ראית מאה 4 לסה"נ), בד-בבד עם עליית הנצרות, החלה פניאס לשנות את אופיה. הפולחן הפגני לכבודו של האל פאן - פסק. המקדשים נעזבו, אך העיר פניאס המשיכה לשגשג. נוספו בה רחובות, וארמון אגריפס השני הפך לבית-מרחץ.
לאחר הכיבוש המוסלמי (מאה שביעית לסה"נ) ירדה פניאס מגדולתה והפכה ליישוב כפרי. במאה העשירית לסה"נ, בעקבות גלי הגירה של מוסלמים, התחדש היישוב, שנקרא מעתה בניאס. לבניאס באו גם יהודים, שהתארגנו בשתי קהילות: ירושלמית ובבלית. באותם ימים היה בבניאס גם מרכז קראי חשוב.
הצלבנים ראו באזור בניאס גבול טבעי בין ממלכתם בארץ-ישראל לממלכה המוסלמית, שמרכזה היה בדמשק. בניאס נחשבה לנכס אסטרטגי, לאור מיקומה על אם-הדרך מצידון ומצור לדמשק. בתגובה לכיבוש הגליל בידי הצלבנים (1099) ביצרו המוסלמים את בניאס ואת מבצר נמרוד, השוכן ממזרח לבניאס. העיר נמסרה לידי אנשי כת האיסמעיליה, אך בעקבות סכסוך מוסלמי פנימי, מסרו האיסמעילים, בשנת 1129, את בניאס לצלבנים. בסופו של דבר לכדו אותה המוסלמים מחדש בשנת 1132.
לאחר שצלאח א-דין הביס את הצלבנים בקרב קרני-חיטין (1187), ירדה חשיבותה של בניאס. הממלוכים עוד ביצרו את העיר, אך לבסוף נטשו את מצודת העיר, ועל המקום השתלטו שיח'ים בדווים תקיפים. העיר הגדולה הפכה לכפר קטן, שהתקיים עד כיבוש האזור בידי צה"ל במלחמת ששת-הימים (1967).

מקדש פאן







מקדש פאן הוקם למרגלות מצוק, שאורכו 70 מטרים וגובהו 40 מטרים. נראה כי המצוק אינו אלא הקיר האחורי של מערה ענקית, שתקרתה התמוטטה ויצרה את מדרגת הסלע, עליה נבנו המקדשים וחצרות הפולחן לאל פאן.

מגדל פינה



מבנה זה הינו בית סורי גדול הנשען על מגדל פינה צלבני, המבנה נמצא בסמוך לחפיר המקיף את העיר.

שטח חפירות B



כאן התגלו שרידי מבנה מפואר בעל עמודים שבסיסיהם מעוצבים בצורת לב. המבנה שימש, ככל הנראה, כשער מפואר (פרופילא), שהוביל לאזור המקודש שליד המערה. המבנה מתוארך לימי פיליפוס. עוד התגלו בשטח שרידי כנסייה ביזנטית, שבאחד מחדריה שמרו אנשי העיר את פסלו של ישו.

הקארדו



רחוב העמודים, שחצה את העיר מצפון לדרום. הרחוב התחיל בגדה הצפונית של נחל סער, והגיע על לשטח חפירות B, הקארדו נבנה בתקופתם של פיליפוס ואגריפס.

ארמון אגריפס השני



בתקופה הביזנטית נלקחו אבנים רבות מהמבנה לבניית מבנים אחרים. חלק מהארמון הוסב לבית מרחץ.

מעברים תת-קרקעיים





אחד הקמרונות שכאן, שמאז שנבנה בתקופה הרומאית לא זכה לשום שיפוץ, נושא עליו את הכביש של ימינו, כך שעוברים מתחת לכביש העולה מהבניאס לחרמון!, איכות הבנייה של הקמרונות מדהימה.

בית הכנסת



המבנה מהמאה ה- 11 לפנה"ס נמצא בסמוך לשרידי בית המרחץ.

העיר של פיליפוס ואגריפס השני









באתר נחשף מבנה ציבורי, שהוקם בתחילת המאה הראשונה לסה"נ. המבנה, שהשתרע על פני למעלה מ-2,000 מ"ר, היה אחד הגדולים והמפוארים שהוקמו בארץ-ישראל. המבנה שוכן בפינת טבע נהדרת - בין נחל חרמון לקניון נחל סער, נמוך ממעיינות הבניאס. מספר תעלות מים הוליכו מים מהמעיין למבנה הציבורי.


חזרה לאינדקס ישראל