תל אפק (אנטיפטרס)
53 תמונות
2 דקות וידאו
ראשית היישוב במקום בתקופה הכלכוליתית (3,000-4,500 לפנה"ס). בתקופת הברונזה הקדומה (2,200-3,100 לפנה"ס), מוכרת אפק כעיר גדולה ומבוצרת. העיר השתרעה אז על 120 דונמים והיו בה מבני ציבור ומבנים פרטיים. השם אפק (או בשמה המלא "אפק לשרון") נזכר לראשונה בכתבי המארות המצריים, מראשית האלף השני לפנה"ס.
אפק

בתקופת הברזל (586-1,200 לפנה"ס), נזכר הקרב הקשה שהיה בין צבאות הפלזתים ובני-ישראל: "ויחנו על אבן העזר ופלשתים חנו באפק... וייפול מישראל שלושים אלף רגלי וארון אלוהים נלקח ושני בני עלי מתו" (שמואל א' ד'). בתקופה ההלניסטית (160-332 לפנה"ס) נקרא המקום פגאי (מעיינות), שהם שהשתמר בשם הכפר הערבי הקרוב פג'ה. בתקופה הרומית (בשנת 9 לפנה"ס), הקים כאן הורדוס עיר, אותה כינה "אנטיפטריס" - על שם אביו: "לאביו שם מצבת זיכרון בעיר אשר בנה בעמק היפה בממלכתו, המלא נחלי מים ועצי חמד, וקרא לה בשם אנטיפטריס" (מלחמות היהודים א' כ"א ט'). בברית החדשה מסופר כי בדרכו מירושלים לכלאו בקיסריה, עצרו פאולוס והשומרים עליו ללינת לילה באנטיפטריס המבוצרת (מעשי השליחים כ"ו כ"ג-ל"ה). בזמן המרד הגדול (68 לסה"נ), הרס צבא אספסיאנוס את העיר אנטיפטריס, אך לאחר מכן, בתקופת השושלת הסוורית (235-193 לסה"נ), חודשה העיר והתפשטה דרומה. בשנת 363 לסה"נ חרבה אנטיפטריס ברעש אדמה, ומאז הצטמצם היישוב בה והתרכז בראש התל בלבד. מבנה מבוצר נבנה על רצפת הפורום ובמקום גר בישוף. בתקופת בית אומייה (750-661 לסה"נ) הוקם, ככל הנראה, ארמון נוסף במקום. בתקופה הצלבנית נקרא המקום "מגדל המעיינות השקטים". שליטיו היו אבירי איבלין, שמבצרם הגדול שכן במיראבל - היא מגדל-צדק.
בתקופה העותמאנית הורה הסולטן סלים השני על בניית מצודה שנקראה "בינאר באשי" (בעברית - ראש המעיין). המצודה נבנתה ביןה שנים 1573-1571 ושרידיה נראים עד היום. בתקופת המנדט הבריטי הוקם מחנה צבאי ממזרח למבצר. בזמן סלילת מסילת הברזל לפתח-תקווה השתכנו אנשי "גדוד-העבודה", ע"ש טרומפלדור, באוהלים בין חומות המצודה. בשנת 1935 נבנה בסמוך למצודה בית משאבות של קו צינור המים לירושלים.
המבצר העותמאני "בינאר באשי"

גם היום ניתן להתרשם מעוצמתו ומשליטתו של המבצר על הדרכים העתיקות והחדשות שבקרבתו. במצודה שרדו שלושה מגדלי שמירה. מן המגדל הצפון-מערבי נוכל ליהנות מתצפית נוף מרהיבה. אפשר לצפות ממנה אל מעיינות הירקון הסכורים באגם גדול, המתוחזק על-ידי חברת "מקורות".
בית המושל המצרי

ארמון זה הנו השלם ביותר בין ארמונות אפק. הארמון נבנה בתקופת הברונזה המאוחרת (1,200-1,550 לפנה"ס) ושימש למגורי השליט המצרי של אפק. בחפירות שנערכו במקום התגלו ממצאים רבים וביניהם: תעודות נדירות בכתב היתדות, מילונים בשפה האכדית והשומרית - לשימוש סופרי המושל וכן כלי-חרס, חרפושיות וחותמות.
העיר הרומית אנטיפטריס

מפינתו החיצונית, הדרום-מזרחית של המבצר, ניתן להבחין ברחוב הראשי של העיר הרומית (הקארדו), שנבנה בתקופת הורדוס. בתקופת השושלת הסוורית שופץ רחובה הראשי של העיר הרומית, ורוצף במרצפות אבן גדולות. אפשר היה אז לרכוש מוצרים בחנויות שמשני צדדיו של הרחוב וליהנות מהצגה באודאון (תאטרון קטן) שבדרום הקארדו. אז הוקמו בתי עשירים ורובע מסחרי, ונבנתה מערכת צינורות תת-קרקעית לניקוז מי הגשמים אל בריכות מטויחות. האתר נחפר לראשונה בשנות השלושים על-ידי משלחת ארכיאולוגית בראשות י. עורי. בתחילת שנות השישים חפרה במקום משלחת בראשותו של א. איתן. בין השנים 1985-1972 חפרה במקום משלחת המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב, בניהולו של פרופ' משה כוכבי.
חזרה לאינדקס ישראל