עכו
182 תמונות
2 דקות וידאו
מיקומה של עכו, במפרץ ליד הים ועל אחת הדרכים הראשיות בארץ, הוא שעשה אותה לעיר ראשית בצפון הארץ. ראשיתה של עכו בתל העתיק, המרוחק במידת מה מן הים, הוא תל פוחאר (הידוע גם כתל נפוליאון). החפירות בתל חשפו במיוחד את ביצוריה מתקופת הברונזה התיכונה. עד סוף תקופת הברזל התקיים היישוב בתל. בתקופה הפרסית, ובמיוחד בתקופה ההלניסטית, התרחב היישוב והתפשט מן התל מערבה עד חוף הים. תלמי-פתולמאיוס הב' (ראשית המאה הג' לפנה"ס) העניק לה את מעמדה הרם וקרא לה בשמו פתולמאיוס, והיא היתה לעיר הנמל הראשית של ארץ-ישראל. שרידיה של העיר ההלניסטית קבורים מתחת לעיר העתיקה ולעיר החדשה ומשום כך נראים בשטח רק מעט שרידים.
בסיועו של הצי מגנואה, ותמורת חלק נכבד מן העיר ומהכנסותיה, עלה בידי הצלבנים לכבוש את עכו בשנת 1104 לספירה בהמשך כיבושי מסע הצלב הראשון. נמלה של עכו, המעולה מבין נמלי החוף הארץ-ישראלי, הוא שהפכהּ לעיר מרכזית בממלכת הצלבנים.

בעקבות מסע הצלב השלישי, שבו נכבשה עכו שנית מידי המוסלמים, ועקב כשלון הצלבנים לחדש את שלטונם בירושלים, היתה עכו לבירתה של ממלכת הצלבנים החדשה (בשנת 1191 לספירה). נבנו בה שכונות סוחרים שמוצאם מערי הנמל החשובות של הים התיכון כמו ונציה, גנואה ופיזה. מאה שנים שימשה עכו במעמד זה, עד שנכבשה ונהרסה בידי הממלוכים (בשנת 1291 לספירה).

למעלה ממאתיים שנה עמדה עכו בחורבנה ורק עם תחילת השלטון העות'מאני על הארץ החלה גם תחייתה של העיר. שליטים מקומיים חזקים ישבו ובנו בה. ביניהם היו פח'ר א-דין הדרוזי (המאה הי"ז לספירה), ט'אהר אל-עומר (אמצע המאה הי"ח) ואחמד אל-ג'זאר (שלהי המאה הי"ח). המאורע האחרון הגדול בחיי העיר בעת העתיקה הוא עמידתה האיתנה במצור ששם עליה נפוליאון בשנת 1799 ולא יכול לה.
קו הרקיע ומתארה של עכו כיום בנויים ממרכיבים אדריכליים מאוחרים, בעיקר מן התקופה העות'מאנית, ובכלל זה המסגד הגדול על שם ג'זאר פחה, מבני הח'אן השונים וחלקים גדולים מן הביצורים. לעומת זאת, בתוככי העיר העתיקה מצויים שרידים אדריכליים מרשימים של עכו הצלבנית. אלה מצויים בעיקר במרתפיה של המצודה ובסביבתה הקרובה, בצפונה של העיר העתיקה. תחומם של מבנים אלה הולך ונגלה יותר ויותר עם החפירות הנרחבות הנערכות באתר בשנים האחרונות.
החפיר
המצודה והחדרים התת-קרקעיים
חדרי הצינוק ותא הגרדום מתקופת המנדט הבריטי
חזרה לאינדקס ישראל